תכנון גינות

המסמך התכנוני כמתווה להקמת גינה

התכנית לפיתוח הגינה שלנו, או כפי שבעלי המקצוע נוהגים לכנותה – הפרוגראמה, היא למעשה מסמך עקרונות בו מציג האדריכל עבור הלקוחות שלו את סך כל הנקודות הרלבנטיות ליישום התכנית בפועל. 

לפי כך, יכלול מסמך הבנות זה, מושגים מקצועיים עם הפרשנות המתבקשת למען הסר ספקות; הנחיות ומשימות לביצוע תוך פירוט התשומות הנדרשות והתקציב הנדרש לצורך כך; פעמים יכלול המסמך פתיח המפרט את תהליך תיאום הציפיות שנערך ובו ישקף האדריכל את הרצונות התשוקות ושורת הדרישות של הלקוחות כמעין נקודת מוצא שעל-פיה נתווה המסמך בכללותו. 

נקודת המבט של הלקוחות נסמכת הן על השקפות ערכיות-רוחניות והן על אורחות חיים ושגרת היומיום. המסמך כולל כמובן גם סכמה או שרטוט ובו פירוט עפ"י קנה מידה של חלקי הגינה, ייעודם ומערך הקשרים או ההפרדות ביניהם. 

הסכמה מתארת באופן תמונה מפורטת למימוש תהליכי ההקמה על-פי הסגנון העיצובי שהוגדר, תוך סימון סך כל האלמנטים במיקומם המדויק. לסיכומם של דברים התכנית מגבשת את סך כל הפעולות והמרכיבים על מנת לספק לגורמים המעורבים מסמך אופרטיבי ליישום בפועל.

5 עצות מעשיות לתכנון וניהול גינה מקיימת

עם תום ההקמה ולאחר תקופת אקלום והסתגלות הן של החי והן של הצומח בגינתנו, אך גם שלנו המשתמשים, זה הזמן "להתחבר" לרוח הזמן והמקום" ולתת את הדעת לנושא הקיימות הכה חשוב ומכריע, שמלווה אותנו חדשות לבקרים ופועם בעוצמה ובמרץ בקרב מערכות החינוך הפורמליות והבלתי פורמאליות של בנינו ונכדינו. אז לצורך כך קבלו מאתנו צרור עצות וטיפים בנושא. הדברים מובאים בתמציתיות ובהחלט ראוי להרחיב את הלמידה בנושא המדובר.

1. הפנמת שיקולים תכנוניים מותאמים – השיקולים נגזרים מהתנאים האקלימיים והטופוגראפיים באזור. לפי כך, נוודא יחסים יעילים בין מרחבים מוארים למוצלים, נתחשב בשיפועים ובהפרשי גובה לביסוס והתקנה של מערכות הניקוז וכן ננסה לעשות שימוש מרבי בחומרים טבעיים שקיימים בשטח עצמו ובקרבתו.                
2. טיפול והכשרת הקרקע – אמנם ברירת המחדל והשאיפה היסודית היא להשתמש בקרקע המקומית, אולם לאור חשיבות הקרקע ובעיקר רמת הפוריות שלה, לא מין הנמנע שתידרש פעילות יזומה להשבחתה באמצעות חומרי דישון מתאימים. יתר על כן רצוי עד מאד לפתח תשתית מתאימה להכנת קומפוסט ביתי. מומלץ מאד ללמוד את התיאוריות בנושא לפני הביצוע בשטח.                                                                                                                                                            
3. התאמת צמחייה לתנאי הגידול – על מנת להגיע לתוצאה אופטימלית יש להגדיר את תמהיל הצמחייה, כך שיתקבל ייצוג לכל סוג צמחייה, ובכלל זה, עצים, שיחים, מטפסים, פרחים, דשא וצמחי עשבייה שונים. רצוי עד מאד לשלב בתוך כך עצי פרי, צמחי תבלין וצמחי נוי נבחרים. גם כאן יש לתת את הדעת לסוגיית צריכת המים ולשאוף לחיסכון במשאב זה.                                                                                                                                                                             
4. הגנה על מערכות ביולוגיות ושימוש בחומרים ידידותיים – אומנם זו הגינה שלנו, אך הלכה למעשה מדובר במערכת אקולוגית, כחלק מהמרקם הסביבתי של המרחב בכללותו. עלינו למנוע פגיעה בבתי גידול של אורגניזמים ומיקרואורגניזם שאינם מזיקים, זאת על-ידי מניעת השחתתם הפיזית וכן שימוש עקבי והדוק בחומרי הדברה ביולוגיים                                                                                                                                                                                                      
5. מינוף הגינה לצורכי חינוך הילדים והסביבה הקרובה – אם כבר נמצאת ברשותנו גינה, אזי מתוך חשיבה הדוגלת בשיתוף הקהילה במסגרת המאמץ המבורך לחינוך סביבתי, ניתן להעמיד חלק מסוים ממנה למטרות לימוד והתנסות של בני הבית ומכריהם. בתוך לימוד על סוגי צמחים וסגולותיהם, יצירת קומפוסט, השקיה, דישון וכל יתר הפעילויות החיוניות בנושא.